21 דצמבר, 2006
"פעם אחת היה חוני המעגל מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות? (מתי הוא יניב?) אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים: כשם שנטעו אבותי לי, אף אני אטע לבניי" (תענית כ"ג)
סיפור תלמודי ידוע ושגור זה מלוה אותי מהשנים הראשונות בביה"ס היסודי ועד ימים אלה. אלא שכיום לאחר שנות לימוד רבות משמעותו ברורה לי ורחבה הרבה יותר.
יצירת "גן" צומח ופורח הינה תהליך. חומר צמחי אינו קופא על מקומו אפילו לא לרגע. הוא משתנה עם הזמן, עם עונות השנה ותנאי הסביבה וכל אלה משתנים כל הזמן.
תהליך יצירת הגן כולל: חשיבה, תכנון, בחירה, ניסיון ולמידה. כמו בכל דבר ייתכנו גם כאן טעויות, כישלונות, הפתעות והצלחות. התבוננות, רגישות, סבלנות וסובלנות נדרשות כדי לשפר את תהליך היצירה ולהצליח בו. ניסיונות לקיצורי-דרך גורמים בד"כ לנזק שהוא גדול מהתועלת.
בסיכום 7 שנות יצירת "גן" בשטחי המושב מצאתי לנכון להביא באתר המושב, אמנם בתמציתיות, את ההיבטים שמאחורי העשייה כשהם מלווים במבחר תמונות להדגמה (מתוך האוסף הגדול שצברתי).
אני מקווה שההסברים והתמונות ידגישו מעט את חשיבותו ויופיו של הגינון שניסיתי ליצור כאן והשנים הבאות יחזקו ויעצימו הרגשה זו לטובת הדורות הבאים.
פעלתי מתוך:
- הבנה שזמננו קצוב יותר מאשר זה של סביבתנו אך השפעתנו רבה ומשמעותית.
- מודעות למגבלות היכולת: כספית ופיסית
- ערנות להשתנות הצרכים והציפיות
- שאיפה לשמר אווירה כפרית צנועה אך איכותית.
- דאגה לעתיד ואמונה חזקה בדרכי.
תמיד ניתן לשפר ולעשות טוב יותר. בדרך קיבלתי תגובות והתייחסויות שונות מהקהילה אך אלה לא שינו את ראייתי המקצועית. לא חסכתי מעצמי מאמצים כדי ליצור את התוצאה האופטימאלית בעיני, בתנאים שעמדו לרשותי. אני שלמה עם ניסיונות ההסברה והשכנוע של הגננים לפנות בכיוון שהתוויתי גם אם לא תמיד הצלחתי. מעודדת מהידיעה שבמשך יותר מ-20 שנה בהן אני מכירה ומבינה את הדרך שבה צריך להוליך את הגינון בארץ הצטרפו רבים לדרך זו. הדרך עוד ארוכה ודורשת טיפוח ופיתוח אך ככל שנעסוק בה ונלמד אותה יצטרפו עוד להולכים בה.
אני מקווה שתיהנו מרישומי באתר הדר – עם .
בברכה
דברת שוואב
בהזדמנות זו אני
רוצה להודות:
לעזרא מנספלד
ששימש בתפקיד האחראי על הגינון שנים רבות ומצא לנכון להעביר אלי את האחריות
(לאחר שנטלתי על עצמי את פיתוח הגינון בהרחבה)
ולכל התושבים בהדר-עם על אשר אפשרתם לי ליצור לפי ראות עיניי.